ההיסטוריה מאחורי אתר הקבורה בהר באדרברג

ב-16 לאפריל, 1945, ביוזמתו של מוריץ באסטיאן פון צאמן שממרקסדורף (ברגה), העיר נמסרה לידי האמריקנים ללא התנגדות ונכבשה על יד אוגדת חיל הרגלים ה-89 של צבא ארה"ב. בראשון ליוני, פתח צבא ארה"ב את הקברים בבית הקברות שבברגה. 22 גופות שהוצאו מקברם זוהו כשבויי מלחמה אמריקנים ונלקחו על מנת להשיבם למולדתם. ארבעת הגופות הנותרות זוהו כשבויי מלחמה מזרח אירופאיים ונקברו מחדש. האמריקנים הכריחו את חברי המפלגה הנאצית לפתוח מחדש את קברי האחים שבהר ברגה. בין הגופות היו ככל הנראה גם שבויי מלחמה שמתו, אך לא ניתן היה לזהותם בוודאות. לאחר שהמתים הועברו לקברים שסודרו בשורות, הרשויות הכובשות פקדו על הקמתו של צלב לבן וגבוה עם מגן דויד לזכר הקרבנות.

לפני שכוחות ארה"ב עזבו את ברגה ב-12 ליוני ולפני שהצבא האדום נכנס לתורינגיה בתחילת יולי, נערך טקס לזכרם של קורבנות המשטר הנאצי בכיכר השוק.

לפי ראש העיר של ברגה, אדון גרים, בפברואר 1946 רוב הגופות היו עדיין בקברי אחים. הוא הורה על עריכת רשימות של שמותיהם ומספרם של האסירים. בעקבות הוראה מהממשל הצבאי הסובייטי בגרמניה וכחלק מההכנות להקמת אתר הנצחה בספטמבר 1946, חלקות קברי האחים הוחלקו והוקפו בגדר. אתר הקבורה סומן במגן דויד ושני צלבים גדולים מעץ. עד אותה נקודה הנצחת הקורבנות נעשתה ביוזמת הכוחות הכובשים והתייחסה בעיקר לרקע היהודי של רוב המתים.

כפי הנראה, הקברים הוזנחו בשנים לאחר מכן – בדומה למקומות דומים אחרים בגרמניה. בינואר 1955 הוגשה בקשה למועצה מחוזית של העיר גרייץ אשר הציעה להעניק למקום מראה מכובד יותר. פניות מחוץ לארץ תרמו להגשת ההצעה.

אתר ההנצחה החדש שהוקם נפתח לציבור ב-11 לספטמבר, 1955. בנוסף, אבן אתר ההנצחה כוסתה בלבנים ב-1978. האתר הוקדש בשלב זה רשמית לאסירים פוליטיים, למרות שרוב האסירים היו קורבנות אפליה.

בזמן שהאתר עוד היה בשטחה של גרמניה המזרחית הוא שימש לאירועי זיכרון שאורגנו בידי הממשל, אשר בהם הוצגה גרמניה המזרחית כיורשת הלגיטימית של ההתנגדות האנטי-פשיסטית (קומונוסטית) ומאבקה.

עם השינויים הפוליטיים ב-1990 השתנתה גם ההשקפה לגבי אתר הזיכרון.

למרות שהאתר שימש כמקום לטקסי זיכרון במשך שלושה עשורים, כעת הוא היה מושבת זמנית.

טקסי הזיכרון השנתיים – עם מספר משתתפים נמוך משמעותית מבעבר – התרחשו לעיתים קרובים יותר ויותר ליד אבן הזיכרון לזכר צעדת המוות, אשר הוקמה בשנות ה-90 במקום הקרוי בראנדפלאץ, שבעיר.

אתר הקבורה, לעומת זאת, אשר נבחר כמקום לאחסון גופות בגלל מיקומו המרוחק יחסית, כוסה בצמחייה למרות ביקורים מזדמנים מחו"ל.

עיצוב מחדש של אתר הזיכרון בהר באדרברג נמצא שוב בדיון מאז נובמבר 2016. בשיתוף פעולה צמוד של כל הרשויות המופקדות על האתר, הפרויקט הוכן והוצא לפועל ב-2019. חשוב במיוחד היה להביא סוף לאלמוניותם של הקורבנות.

בעקבות הקמתן של מצבות עם כיתוב הם אינם אלמוניים יותר וניתן לזכור אותם בכבוד גם בעתיד. חשוב באותה מידה להטביע את מה שהתרחש במודעות הציבורית, מעבר לימי זיכרון שנתיים וקבועים.